בית פרטי ברחובות פתוח לכולם? אוכל חם למי שרעב? מאות ארוחות ביום, חיתולים ומטרנה למשפחות נזקקות, אפס שיפוטיות.כבר בתחקיר אני מבינה שמדובר באנשים יוצאי דופן.
יוזמה שהתחילה כהתגייסות פרטית של משפחת קרלנשטיין, שהפכה לאחד ממפעלי החסד הגדולים במדינה. כעת, רגע לפני חג הפסח, יצאנו לראיין את הזוג שממנו הכל התחיל, ושהפך לחבורה של מלאכים שתומכת באלפי אנשים.הסיפור של הרב ארז ואשתו קרלנשטיין, זוג חב"דניקים שליחים בעיר רחובות, התחיל לגמרי במקרה. הרב ארז, חוזר בתשובה, טייס לשעבר, בחור צנוע וצדיק, נשוי באושר לבתו של הצייר נחשון, ממקימי הישוב היהודי בחברון. יחד הם מגדלים בנחת ושמחה את 17 ילדיהם. מאז ומתמיד היה להם ברור שהחלום הוא לחיות חיים מלאי נתינה ומשמעות.כששאלתי אותם כיצד הבית הפרטי שלהם הפך למפעל חסד, הם ענו: "במקרה", (כלומר משמיים).
באחד הימים, כשארז היה בדרכו הביתה, פגש באדם שזקוק לארוחה חמה. מבלי לשאול ולחקור, הוא הכניסו לביתו, וביקש מאשתו לספק לו ארוחה מזינה וטובה. הרגע הזה היה מכונן עבור ארז. הוא הבין שישנם אנשים שחיים לצידנו ומסיימים את יומם רעבים.
המחשבה הזו הייתה להם קשה. מבלי שסיכמו ביניהם דבר, ארז החליט לצאת מידי יום ולבדוק ברחוב אם ישנם אנשים רעבים.
במידה והיה מוצא, הוא היה מזמין את הנזקקים לביתו, ויחד הם דאגו להם לארוחה חמה. עם הזמן השמועה התפשטה ואנשים החלו מגיעים מעצמם, דופקים על דלת ושואלים אם הם יכולים לקבל ארוחה חמה.כך יצא מבלי שהספיקו לעכל, שביתם שלהם הפך למטבח החם של עם ישראל.
לא שואלים שאלות
העובדה שהם לא היו מתחקרים בשלל שאלות את הנזקקים לארוחה חמה, הובילה את אורחיהם ומשפחות נזקקות נוספות, לצאת מהבושה, ולהעז לבקש עוד ארוחה חמה ביום הבא.
כשהרב ארז ראה את כמויות הנזקקים, ההולכות וגדלות, הם החליטו ביחד לארגן להם סלי מזון לקראת החגים. "אסור שתישאר משפחה שלא תוכל לחגוג בשמחה ובכבוד", הצהירו. "החגים הם זמנים של אחדות ושפע, ואין שום סיבה שמשפחה אחת בישראל תישאר רעבה. 'כל דיכפין ייתי ויאכל', ככתוב בהגדה של פסח, אותה נקרא בעוד שבועיים".מיותר לציין שמשפחת קרלנשטיין עשתה את הכל בהתנדבות מלאה ומכספם האישי. בשלב מסויים היוזמה הופכת לארגון.
מתי הגיע הרגע שהבנתם שהיוזמה הפרטית חייבת להתרחב?
"בגדול, כבר הגענו למאות ארוחות ביום. הבית כבר היה קטן מדי, והיינו חייבים לגדול, על מנת להגיע ליותר אנשים וליותר מקומות בארץ. אבל הסיפור שדחף ודירבן אותנו להפוך את היוזמה לאירגון, הם זוג מבוגרים בעלי רשת חנויות גדולה, שאיבדו את כל נכסיהם ונותרו חסרי כל.
"כשנודע לנו שהזוג הזה עבר להתגורר ברחוב, והם מתביישים לבקש אוכל, הבנו שהגיע הזמן למנף את הפעילות קדימה. ההבנה שהחיים הפכפכים, פעם אתה למעלה ופעם למטה, מחייבת אותנו כעם, להיות עם יד על הדופק, ולראות את מי שחלש ולהושיט לו יד".
כפי שכבר הבנתם, הרב ארז ואשתו הם אנשים מיוחדים מאוד. עם ההבנה הזו, הם התחילו לגייס תרומות ומתנדבים, בכדי לפתוח מטבח חם שיספק לכמה שיותר אנשים מדי יום ארוחה חמה, וסלי מזון למשפחות בחגים. ארז מספר שזאת הייתה זכות גדולה לראות את כמות האנשים הטובים אשר נרתמו לטובת הקמת הארגון שנקרא 'לחיות בכבוד', שקיים כבר מעל ל-25 שנה.כיום האירגון פועל ברחבי הארץ ומחלק ארוחות חמות ב10 ערים ונותן מידי יום 1,500 ארוחות חמות, בשנה זה 343,200 ארוחות חמות למשפחות מצוקה, לאנשים שנקלעו למשבר, למשפחות חד הוריות, לחולים, לאלמנות ויתומים, לניצולי שואה, לחולים בודדים, ולאנשים מבוגרים ללא קורת גג.חום אנושי בנוסף לאוכל החם
מהיכן נובעת בחירת שם הארגון ״לחיות בכבוד״?
"באופן הכי פשוט, לאפשר לכולם את הצורך הבסיסי לחיות בכבוד".אם תשאלו את ארז ואשתו מה היא תקרת הזכוכית שלהם, הם יענו מיד שאין כזאת. "אנחנו שליחים של ה׳, והמטרה שלנו היא לעזור לכל מי שזקוק".
האם יש סיפור שנגע בכם באופן מיוחד?
"לאורך השנים צברנו לא מעט סיפורים. כל אדם והסיפור שלו. הסיפורים כואבים. הרבה פעמים אנחנו רואים כמה שהעולם מתהפך, ואנשים שהיה להם הכל, נשארים ללא כלום. כל אדם והסיפור שלו. יש משפחות שמגיעות בעילום שם, ויש שמוכנות להגיע ולקחת סל מזון בשביל לדאוג לילדים". מה הם הרגעים שנותנים לכם כוח להמשיך בעשייה?
"הרגעים בהם אנחנו מבינים שמעבר למשמעות של ארוחה מזינה וחמה. עבור אנשים רבים, הארוחה היא הרבה מעבר לעוף ואורז. קחו למשל את הסיפור של ניצול שואה בשנות ה-90 שלו, אדם מבוגר ומקסים, מלא חיוכים ואופטימיות, שהפך להיות אהוב המטבח החם.
"לאותו ניצול, יש בן יחיד שגר בצפון, שהוא אינו רואה ואין לו כמעט קשר אליו, למעט פעמים בודדות במהלך השנה. את רוב יומו הוא מעביר לבד, עם עצמו. "מדי יום הוא מגיע לאכול. עם הזמן המתנדבים רואים את הבדידות והכאב שלו, ושהוא נשאר הרבה זמן אחרי הארוחה, בשביל לספר להם, שהאנשים היחידים שהוא מדבר איתם לאורך כל היום, הם המתנדבים ואנשי המקום.
"הצוות הבין שהאיש זקוק ליחס, ושאין לו לאן ללכת. ניסינו לחשוב כיצד נגרום לו להרגיש נחוץ ורצוי, ולא רק לקבל ארוחה חמה, אלא גם לקבל חום אנושי. הצענו לו לעזור לנו במטבח – לשבת לקלף ירקות, לחלק מנות לחברים שלו, ובעיקר לקבל מכולם אהבה, חיבוקים וחיוכים, שהיו חסרים לו לא פחות מארוחה חמה. המקרה הזה ועוד רבים אחרים הם הדלק שלנו". מה מריץ אתכם?
"המחשבה שכשאנחנו יושבים בחגים, ליד שולחן עמוס כל טוב, השכן מעבר לקיר, האיש מבית כנסת, כל אותם אנשים שקופים, יושבים בלי כלום. ובזכות האירגון יש להם ארוחה חמה לחג. זה מריץ אותנו. היעד שלנו לפסח הקרוב הוא 2,500 סלי מזון וההתרמה בעיצומה".
סוד ההצלחה
שאלתי את ראש מערך המתנדבים הארצי ואחד מיוזמיו של פרוייקט הבית החם, יאיר דוד, מה סוד ההצלחה הארגון ? יאיר הגיב במשפט אחד: ״הם רואים את כולם, אף אחד לא נעלם מעיניהם. אתן לך דוגמה לפני כמה שבועות התקשרה לאירגון אישה מבוגרת, שהיא נתמכת שלנו, וסיפרה לנו שהיא יודעת שאנחנו לא עושים את זה באירגון, אבל מאוד קר לה בלילה. אין לה שמיכה וכרית כמו שצריך. היא שאלה אם נוכל לעזור לה, למרות שהאירגון דואג בעיקר לארוחות."הרב ארז היה זה שענה לשיחת טלפון ושמע אותה. הוא ביקש ממנה לא לדאוג והבטיח לה שעד סוף היום הכל יסתדר. איך שסגר את הטלפון, הוא הלך עם אשתו לקנות לה כרית, שמיכה, הכול חדש, והביאו לה הביתה. הם לא היו מסוגלים לשמוע שלאותה אישה קר לה בלילה. היה להם ברור שאם הוא זה שענה לשיחה, כנראה שהוא זה שקיבל את הזכות ואת החובה לעזור לה".אומרים שכל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא. במקרה של משפחת קרלנשטיין לא ניתן לספור את כמות האנשים שאותם הצילו מחרפת רעב, מבדידות, מבושה. . אומנם את הכינוי 'המלאכים' שהם קיבלו, הם לא אוהבים, אבל הם ושאר מתנדבי האירגון, הרוויחו אותו ביושר.
