הסבתות של ניצולי השואה

הסבתות של ניצולי השואה מחממות את הלב: תכירו את הסבתות שלא נחות לרגע – הן תורמות, מתנדבות, עוזרות לקשישים ניצולי שואה ולא מפסיקות לעשות טוב!

הסבתות של ניצולי השואה

את סבתא רוזי, בת 90 ואת סבתא חנה בת 84 אני פוגשת בראשל"צ במטבח של עמותת לחיות בכבוד, שמספקת מדי יום ארוחות חמות לבתיהם של יותר מ-1,400 קשישים וניצולי שואה. "אני בעצמי ניצולת שואה", מספרת רוזי בעיניים בורקות. "חשוב לי לבוא לכאן ולהתנדב כדי שלא יהיה קשיש אחד בארץ ישראל שילך לישון רעב. אני עזרתי לחברים שלי בגטו ואני עוזרת לחברים שלי גם כאן".

"כל כך הרבה אנשים רוצים לעזור ולעשות טוב לניצולי השואה", מחייך ארז קרלנשטיין שהקים את עמותת לחיות בכבוד ומקדיש לה בהתנדבות את כל זמנו. "אנחנו רק הצינור שמאפשר לתורמים להעניק באמת ביטחון תזונתי מלא לקשישים. אנחנו ממש מאמצים בשמם של התורמים את הניצולים ולוקחים אותם על עצמנו. אנחנו דואגים להם כל יום לארוחת צהרים מבושלת, מזינה וחמה עד הבית, זאת ההתחייבות שלנו. 

"אם אנחנו לא נביא לקשיש אוכל – לא יהיה לו היום מה לאכול" מסבירה סבתא חנה, "בימי חמישי אנחנו מביאים ארוחות גם לשישי שבת. בן אדם הרי צריך לאכול 365 ימים בשנה".

"אנחנו מרגישות הכי טוב לתת ולהתנדב", מוסיפה רוזי, "הכי חשוב שאנשים יתרמו ויעזרו. כל סכום קטן הוא עזרה גדולה. יש כל כך הרבה ניצולים שאין להם משפחה, שהם בודדים ומיואשים בעולם. לחיות בכבוד מספקת להם הרבה יותר מאשר ארוחה חמה ומזינה בכל יום. במיוחד עכשיו בתקופת הקורונה, הם מתביישים לבקש עזרה והאוכל עבורם זה קשר, זה מגע אנושי. יש הרבה ניצולים שהמפגש עם המתנדבים שלנו, הוא הקשר היחיד שיהיה להם היום עם בן אדם מבחוץ, מישהו שמחייך אליהם, שמתעניין, שלא ישכח אותם ושיגיע גם מחר לדאוג להם".

"הרבה מהם לא יודעים לדבר עברית מספיק טוב", מדגישה חנה, "קופת חולים זה בעברית, ביטוח לאומי זה בעברית וקשה להם, אני מתרגמת להם ומדברת עם מי שצריך בשבילם. יש לי סבלנות".

אי אפשר לחכות שהמדינה תדאג להם

ארז קרלנשטיין מסביר: "אנחנו ישראלים, יש לנו כאן מדינה, יש לנו צבא חזק שמגן עלינו, אנחנו לעולם לא נצליח להרגיש ואפילו להבין מה עובר על קשיש בודד בפוסט טראומה, שמבחינתו השואה אף פעם לא הסתיימה. כל אזעקה, כל סגר, כל צבע אדום, כל בידוד, כל ריצה למקלטים, מיד מחזירים את הניצולים המבוהלים לשואה – מבחינתם כל יום הוא השואה: הרעב שלהם הוא רעב אמיתי של שואה, הבדידות שלהם היא בדידות איומה של שואה והפחדים שלהם הם פחדים נוראיים של שואה.

לחיות בכבוד הפכה במהירות לעמותה הגדולה בארץ לאספקה של ארוחות חמות לניצולי שואה וקשישים בודדים. הישראלים מבינים שאי אפשר לחכות יותר שהמדינה תדאג לניצולים ותעניק להם את העזרה שהם כל כך זקוקים לה.

בתחקיר של התוכנית של אורלי וגיא בערוץ 10 זכתה העמותה לציון מיוחד לשבח: חברת מערכת התוכנית התקשרה, מבלי לחשוף את זהותה, לעמותות שונות וביקשה שיעזרו לה עם אוכל. לחיות בכבוד התגלתה כעמותה היחידה שמיד נענתה ברצון והבטיחה לספק לה במהירות מזון חם. תראו בעצמכם.

ארוחה חמה לקשיש עולה ₪20 ועמותת לחיות בכבוד מזמינה גם אתכם לתרום שבוע של ארוחות חמות לניצולי השואה ב-₪140 בלבד. עזרה קטנה שתעשה הבדל ענק ומרגש בחייהם של ניצולי השואה והקשישים שחיים כאן בינינו.

וסבתא רוזי מברכת אותי לפרידה: "שנזכה כולנו לחיים ארוכים של נתינה – לחיים בכבוד".

שתפו עם חברים:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email